אחת מאבני הדרך החשובות ביותר בעולם הדפוס הייתה מהפכת הדפוס של יוהן גוטנברג בגרמניה, בסביבות המאה ה-15.
תרומתו של גוטנברג הייתה למעשה שכלול השיטה הקיימת — שכלול שהפך את עולם הדפוס פשוט, זול ויעיל יותר. הרעיון שלו היה להפריד כל אות לגוף בודד ולצרף אותן יחדיו לבניית שורות טקסט, וכך לסדר את העמוד השלם (סֵדֶר).
לפני גוטנברג
עד להמצאה זו, לוחות ההדפסה של העמוד השלם הוכנו מיחידה אחת (מעץ או מאבן). למעשה, לוחות ההדפסה היו חד-פעמיים ונחצבו או גולפו על ידי רבי-אמנים ופסלים, ובגמר ההדפסה לא ניתן היה לעשות בהם שימוש חוזר. גוטנברג, שהיה צורף במקצועו ובעל ידע ביציקה והטבעה, שכלל גם את התחום הזה בכך שיצר את האותיות ממסג מתכות מתאים.
המצאה שהפכה את הדפוס לנגיש
הספר הראשון שהודפס בשיטתו של גוטנברג היה התנ"ך. המצאתו הוזילה את עלויות החומרים (הודות למחזור החומרים) ודרשה כוח עבודה פחות מיומן (הודות ליציקה). תרומתו האמיתית של גוטנברג לעולם הייתה הפיכתה של המילה הכתובה למוצר זמין וזול יחסית — עובדה שהובילה להפצת המילה הכתובה בכל שכבות האוכלוסייה. לכן יש המחשיבים את המצאתו כאחת ההמצאות החשובות באלף הקודם.
מהפכת הדפוס הדיגיטלי
לקראת סוף המאה ה-20 החלה המהפכה הבאה — מהפכת הדפוס הדיגיטלי. למהפכה זו אחראי אבי הדפוס הדיגיטלי, בני לנדא, שפיתח בישראל את מכונת הדפוס הדיגיטלי הראשונה בעולם וחסך את עבודות הקדם-דפוס המסורתיות. כמעט שש מאות שנה אחרי גוטנברג, עולם הדפוס עבר שוב שינוי מהותי — הפעם ישירות מהמחשב אל הנייר.